והאלהים אנה וכו׳ ונופל על זה שהרג וכו׳ וא״ת ולמה מת במיתה חמורה טפי ממה שהיה דינו שהרי הרוצח דינו בסייף וכאן הוא כעין סקילה ונ״ל דכיון דידוע שכל חייבי מיתות שלא מתו במיתה הראויה להם אלא בפחותא מינה לא הוי להו כפרה. ודבר ידוע שיש הפרש גדול בין מי שבאה לו המיתה פתע פתאום למי שהיה יושב ומצפה אימתי תכבה נרו דההוא ודאי מצטער טובא ומההוא מינא הוי מי שנדון בב״ד משא״כ זה כי פתע פתאום שם נפל שדוד וליכא צערא כ״כ הילכך אי נדון בכעין סייף לא הויא ליה כפרה הילכך דטבא ליה עבדין ליה מן שמיא לדונו בחמורה כי היכי דהך מיתה כעין סקילה פתאומית תהני ליה כמיתת סייף בב״ד דיושב ומצפה וסר עונו וחטאתו תכופר:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 21 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745