בכורתך וכולי אין רשע זה וכולי לכאורה כל זה שפת יתר דהוה סגי לומר לפי שהעבודה בבכורות ודבר ידוע שעשו רשע היה ואינו כדאי אלא נר׳ דכוונתו לתרץ דמה היתה מועלת מכיר׳ זו הואיל ויעקב לא היה בכור אטו אם ישראל קונה הכהונה מכהן יהא מותר לו לעבוד ולכך משני דכיון שעשו היה רשע גמור והיה כך מן הבטן נדון כמת מיד דרשעים בחייהם קרויים מתים והו״ל יעקב כדין הבא אחר הנפלים דהוי בכור לנחלה כדתנן בפ׳ יש בכור לפי שאין המת קרוי ראשית אונו אלא השני ואע״ג דלא הוי פטר רחם דמש״ה אינו בכור לכהן כדתנן התם ולכך הועילה אחיזתו כעקב עשו בשעה שיצא דחשיב כאילו דבוק עמו ונמצא שהוא פטר רחם ומן הדין לא הוה צריך לקנייה זו אלא לרווחא דמלתא עבד להוציא מלבו של עשו שלא יחזיק עצמו לבכור:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 25 · פסוק 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745