משכיל לדוד · בראשית · פרק 25 · פסוק 32

הנה אנכי וכו׳ ועונשין ומיתות וכו׳ הק׳ הר״ב דבק טוב למה חש עשו יותר על עונש זה מעל עונש הרציחה שעבר ותירץ שעלה על דעתו שעל שפיכות דמים לא יענש לפי שטבעו כך אדמוני אבל על זה חש ע״כ ומה יענה הרב על העבירות האחרות שעבר כדאי׳ בגמ׳ דסנהדרין חמש עבירות עבר אותו רשע בו ביום בא על נערה מאורסה וכפר בעיקר וכו׳ ועוד שהיה עובד ע״ז כנר׳ מן הכתובים וכדפירש״י לעיל זה פירש לע״ז ולמה לא חש לעונש אלא האמת שעשו לא היה חושש לעונש כלל שהיה סובר דליכא שכר ועונש וכונתו כאן הואיל ולפי דבריך שהדין הוא שיש בה כמה עונשין וכו׳ א״כ הרי היא הבכורה גרועה ודבר בזיון היא וכיון שכן למה זה וכולי בשלמא עד עכשיו היה בוחר בבכורה להתפאר בה לא לשום תכלית טוב שהרי מאחר שהיה עע״ז לא היה מקריב לשמים בלבו אלא ליוהרא היה חפץ שיקרא עליו שם בכורה אבל עכשיו ששמע מה טיבה הואיל וכן גריעותא היא ולמה זה וכולי.