כל זכר וכו׳ הא למדת שהמחטא וכו׳. פירוש דק״ל שפסוק זה חוץ למקומו הוא דהו״ל למכתביה לעיל גבי הכהן המחטא וכו׳ ואמאי נטר למכתביה הכא אחר שהפסיק בכמה מילי ומפרש דלעיל לא הוה מצי למכתביה דהיכי ליעביד אי כתב רחמנא כל זכר תחלה ואחר כך הכהן המחטא הוה דרשי׳ בכלל ובפרט אין בכלל אלא שבפרט כהן המחטא אין איניש אחרינא לא ואי כתב הכהן המחטא ברישא והדר לימא כל זכר הוה דרשי׳ איפכא פרט וכלל כלל הכל ואפילו אינו ראוי לחיטוי מש״ה ארחיקינהו קרא דהשתא כי היכי דאמרי׳ כלל ופרט המרוחקים אין דנין אותם בכלל ופרט ה״נ פרט וכלל המרוחקין אין דנים אותם בפרט וכלל ולאו למימרא דאין דנים כלל אלא לעולם דנים ומיהו אהני נמי פרטא קמא קצת למעט שאינו ראוי לחטוי ודומה לזה פירשו התוספות ז״ל בכלל ופרט המרוחקין דלאו למימרא דאין דנים כלל אלא דנין ומיהו אהני כללא קמא לרבויי מידי ע׳ בפ״ו דסנהדרין דף מ״ה ד״ה השתא דמרחקי אהדדי ע״ש:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 6 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745