עצרת היא וכו׳ למלך שהזמין וכו׳. הביא המשל לאסבורי טעמא דלמה הוצרך הוא יתברך לצוות תחלה ז׳ ימים של חג ואחר כך להוסיף עוד יום א׳ לעצור אותם הו״ל לצוות מתחלה שמנה ימים. ולכך הביא המשל למלך שזימן את בניו לסעודה שהיו בה מסובין אחרים וכיון שהגיע זמן שכלם נפטרין אז אמר לבניו בבקשה מכם עכבו עמי אתם דוקא יום א׳ ביחוד לפי שקשה עלי פרידתכם דוקא טפי מכלהו כך שבעה ימי החג מקריבין פרים לכל ע׳ אומות לכך אמר לה׳ יתברך עכבו עמי יום א׳ אתם לבדכם ואין לזרים אתכם ביום זה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 23 · פסוק 36
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כל מלאכת עבודה אפילו וכו׳. אע״ג דכבר ביאר כן רבינו לעיל גבי כל מלאכת עבודה הכתוב בחג המצות וממילא למדנו שכן הוא פי׳ בכל הימים טובים. הצריך למיהדר ולפרושי הכא גבי עצרת. לפי דלעיל פי׳ עצרת דר״ל עכבו עמי עוד יום אחד ואיכא למטעי ולפרש דר״ל עוד יום א׳ דומיא דאותם הקודמים לו וסמוכים אליו דהיינו ימי חה״מ משו״ה איכפל ופי׳ דלאו הכי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745