משכיל לדוד · שמות · פרק 15 · פסוק 25

שם שם וכו׳ אף על גב דלא נזכרה פרה אדומה לא במכילתא ולא בש״ס דסנהדרין רש״י ז״ל הוציא כן מאיזה מדרש שנעלם ממנו. ויש למצוא רמז בפ׳ לשלשתם חק זו פרה משפט אלו הדינים חק ומשפט ביחד זה שבת דתרוייהו אית ביה המשפט שבו הוא איסור מלאכה שהטעם מפורש בתורה כי ששת ימים וכו׳ דמלבד הטעם הנסתר יש בו טעם גלוי וברור לכל והחוק שבו כגון הוצאה ותחומין למ״ד דאיפקוד במרה תחומין שאין טעמם ברור אלא דומה לטעם שעטנז ואכילת חזיר שמנאם רש״י לקמן בכלל חקים אף על גב דאית בהו טעמא אלא שהוא מסתרי תורה וה״נ כן ומה שהק׳ הרא״ם ז״ל מההיא דפ׳ כל כתבי אלמלא שמרו יש׳ שבת ראשונה וכו׳ ואי במרה ניתנה הו״ל שבת שלישית אפ׳ דקרי לה שבת ראשונה שהיא ראשונה שנצטוו בה אותם המצות התלויות במן שלא יותירו ושלא יצאו ללקוט אף על גב שהיה תוך המחנה ודין רה״י הו״ל אפ״ה גזרת הכתוב שלא ילקטו אלא דוקא בשישי אבל לעולם עיקר מצות השבת במרה איפקיד. וההיא דואלה המשפטים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני וכו׳ דמינה נמי הק׳ הרא״ם ז״ל כמו שתירצו בדומה לזה בסנהדרין פ׳ ד׳ מיתות לא נצרכה אלא לדיני קנסות וכו׳ וזהו מה שניתן מסיני. וההיא דפ׳ הניזקין ח׳ פרשיות נאמרו בו ביום שהוקם המשכן וחדא מינייהו פרה ההיא נמי יש לתרץ דהכא במרה לא ניתן להם אלא דיני הפרה שבגופה והתם ניתן להם דיני טהרתה למי מטהרת וכיצד מטהרת וכו׳ וא״צ לו׳ מדרשים חלוקים הם: