משכיל לדוד · בראשית · פרק 28 · פסוק 9

אחות נביות ממשמע וכו׳ יש עוד הרגש אחר מבחוץ בפ׳ דאמאי כתיב וילך עשו אל ישמעאל לא הול״ל אלא וילך עשו ויקח את מחלת בת ישמעאל וכו׳ אלא ה״ק ברישא וילך עשו אל ישמעאל שהיה קיים והוא ייעדה לו והדר ויקח וכולי אחות נביות לפי שמת ישמעאל ומ״ש רבינו שנטמן בבית עבר ולא קאמר בבית שם נר׳ לפי שבאותה שעה כבר מת שם שכל שנותיו היו ת״ר צא וחשוב ק׳ משנותיו עד שהוליד ארפכשד ול״ה מארפכשד עד שהוליד שלח ול׳ משלח עד שהוליד עבר ול״ד מעבר עד שהוליד פלג ול׳ מפלג עד שהוליד רעו ול״ב מרעו עד שרוג ול׳ משרוג עד נחור וכ״ט מנחור עד תרח וע׳ מתרח עד אברהם וק׳ מאברהם עד יצחק וס׳ מיצחק עד יעקב הרי תק״ן ועדיין מתבקש משנות שם חמשים ונמצא כשמת שם היה יעקב בן נ׳ והשתא כשיצא מביתו היה בן ס״ג ואמנם הטעם שנטמן שם י״ד שנה לא פחות ולא יותר נלע״ד לפי שאז מת עבר ואילו לא מת עבר היה יושב יותר דהרי כל שנות עבר היו תס״ד צא וחשוב ל״ד משנותיו עד פלג ול׳ מפלג וכו׳ כדלעיל עד ס״ג ליעקב שאז הלך למדרשו תמצא תמ״ח והן אמת שעדין מתבקש משנותיו י״ו ואנן אמרי׳ י״ד מיהו ל״ק דנאמר דכשיצא יעקב היה בן יותר מס״ג אלא שלא היה בן ס״ד שלימים ואנו מונים ס״ג וגם מה שישב שם היו יותר מי״ד קרוב לט״ו אלא לפי שלא הגיע להשלים שנת הט״ו אנו אומרים י״ד ונמצא שנשתהא שם עד שמת עבר ומשמת הוכרח לצאת ואז הלך לחרן אבל בש״ס ספ״ק דמגילה דף י״ז מייתי ברייתא דס״ע דעבר מת ב׳ שנים אחר שהלך יעקב לארם נהרים ע״ש ולפי״ז לא ידענא טעמא אמאי לא אשתהי טפי: