ויוסף וכו׳ והלא וכו׳ ההרגש שמבחוץ הוא זה אמאי לא מנה הכתו׳ ליוסף עם שאר אחיו והפסיק בנתיים בפ׳ ויהי כל נפש וכו׳ והרי גם הוא בן יעקב כמותם וכי תימא שכוונת הכתוב למנות בפ״ע הע׳ נפש שבאו עם יעקב ויוסף לא היה בכללן הא ליתא והלא הוא ובניו היו בכלל ע׳ כדמוכחי קראי בפ׳ ויגש. וכי תימא דאה״נ שגם הוא בכלל הע׳ ולא מטעם זה מנאו בפ״ע אלא להודיע שלא נכנס למצרים עם האחרים שהוא היה שם טרם בואם ק׳ ומה בא ללמדנו וכי וכו׳ ומשני אלא להודיעך צדקתו וכו׳ כלו׳ דמנאו בפ״ע להודיע דאע״פ שהיה לו מקום להתגאות ולחטוא לפי שהיה משונה מכולם שהיה שפוף בין האומות ונעשה מלך אפ״ה לא זז מצדקתו וקמ״ל קרא דאפי׳ שמו לא רצה לשנות אע״ג דפרעה שינה את שמו צפנת פענח הוא לא קבל עליו אלא רצ׳ להתנהג בשם יוסף כדמעיקרא שלא להתגאות. והודיענו נמי זה הכתוב עכשיו אחר מיתה ע״ד אומרם אין הקדוש ב״ה מיחד שמו על הצדיקים אלא לאחר מיתה שנ׳ הן בקדושיו וכו׳ ותו דהכא קאי לספר שבחם וחיבתם של כולם וקמ״ל שלא נשתנה יוסף:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 1 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745