והיה וכו׳ שסופך וכו׳. נראה דדיוקו מדכתיב אם לא חפצת בל׳ עבר והול״ל אם לא תחפוץ לכך מפ׳ שהכתוב מבשר שבודאי כך יארע כאילו כבר היה כן. אך ק׳ דאמאי אצטר׳ זה והלא כבר נלמד זה מסמיכות הפרשיות וכמ״ש רש״י גופיה לעיל וי״ל דההוא מיירי באיש שהיה נשוי בת ישראל וכדכתיב האחת אהובה וכו׳ והך דהכא בפנוי וצריכי דאי אתמר בהא בהא דוקא מבשרו שישנאה הואיל ואין לו אשה אחרת כדי שלא תהא ראשית אונו מאשה פסולה אבל יש לו כבר אשה אחרת כשרה אימא לא ואי אתמר לההיא אדרבא התם קפיד קרא כדי שלא תהיה הארורה צרה לכשרה אבל הכא אימא לא צריכי:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 21 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745