ואם בהמה וכו׳ שהיא טמאה להקריב וכו׳. פי׳ משום דבתר הכי כתיב קרא אחרינא ואם בבהמה הטמאה ופדה וכו׳ א״כ חד מנייהו מיותר וצריך לאוקומיה בב״מ ומוקמינן להך דהכא משום דהכי דייק קרא ביתור ל׳ אשר לא יקריבו וכו׳ דאטו לא ידעינן דטמאה אסורה להקריב א״ו ר״ל ב״מ שאינו ראוי להקרבה. וא״ת סוף סוף לשתוק קרא הכא מטמאה ולא לכתוב אלא אשר לא יקריבו וכו׳ דממילא ידעינן דבב״מ איירי וי״ל דאה״נ אלא דאצטריך טמאה לרבות את המותר כלומר שהקדישה אחר שמתה כדאיתא בת״כ:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 27 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745