משכיל לדוד · בראשית · פרק 3 · פסוק 7

עלה תאנה וכו׳ אבל שאר העצים וכו׳ כלומר מדינא אה״נ דלא הול״ל ליקח עלה תאנה ליתקן אלא מאילן אחר דהא קי״ל אין קטיגור נעשה סניגור ומיהו שאני הכא דלא הוה אפ׳ בענין אחר לפי ששאר האילנו׳ מנעום וכולי וכ״נ מל׳ המדרש. ומאי דכתב הכא רש״י ומפני מה לא נתפרסם וכולי ה״פ דאיברא דאיכא מ״ד תאנה היה מיהו איכא רבוותא אחריני דפליגי י״א חטה וי״א גפן וי״א אתרוג וכדאי׳ במד׳ ובגמרא דסנהד׳ וא״כ מ״מ לא נתפרסם להדיא בתורה ולא יהיה בו מחלוקת ומשני שפיר שאין הקדוש ברוך הוא חפץ להונות וכו׳ דהשתא ליכא אונא׳ לשום חד מנייהו דכל אחד מצי לאשתמוטי ולמימר לאו אנא הואי. ומאי דמסיים רבינו מדרש ר׳ תנחומא הוצרך להביא מוצא הדבר משום דבב״ר אמרו שלא נתגלה אותו האילן בשביל כבודו של אדם שלא יאמרו זהו האילן שלקה אדם על ידו דומיא דואת הבהמה תהרוגו ורש״י ז״ל לא כ״כ אלא מפני כבוד האילן בעצמו וכי היכי שלא יקשה עליו דמפ׳ דלא כהמד׳ הוצרך לומר דכפירושו אי׳ במדרש ר׳ תנחומא ובחר רבינו בזה ולא בההי׳ דב״ר לפי שזה יותר קרוב אל השכל דלב״ר ק׳ שאין זה דומ׳ לההיא דואת הבהמה דהתם ניחא דע״י הריגת הבהמה תו ליכא מאן דידע מאי דהרה שאדם חטא עם הבהמה אלא זכרו אבד מני ארץ ובזה ודאי חס המקום על כבוד הבריות אבל הכא מאי נ״מ שהאילן מכוס׳ הואיל ועיקר החטא מפורסם ונכתב בספר שמור לדורות ומאי נ״מ דלא אתיידע באיזה אילן חטא יהי׳ מה שיהיה הרי ודאי ידעי׳ דחטא ואין בזה שום כבוד במה שלא נודע מין האילן לכך ביאר כפי התנחומא: