משכיל לדוד · בראשית · פרק 28 · פסוק 21

בשלום שלם מן החטא וכולי הוצרך לפ׳ כן ולא כפשוטו דא״כ תיבת בשלום יתירא היא דפשיטא שאם הקב״ה ישמרהו עד שובו דישוב בשלום והזכיר זה בתוך ההבטחות אעפ״י שלא מצינו דהובטח על זה ותדע שגם רש״י לא כתב כמו שאמר לי בכלהו אידך מ״מ דייק יעקב כלפי מ״ש לו הקב״ה עד אשר אם עשיתי ומאי אם ואעפ״י שפירש״י לעיל לפי הפשט דר״ל אשר מ״מ דחוק הוא רב״פ אשר ל״ל וכדכתיב התם אלא הבין יעקב שר״ל שכל ההבטחות הללו תלויים בספק אם לא יחטא שאם יחטא בטלו ההבטחו׳ ולכך ביקש כאן להיות בעזרו שלא יחטא כדי שיתקיימו הבטחותיו מאחר שא״ל אם דהיינו בתנאי ואע״ג דהכל בידי שמים חוץ מיראת שמים וא״כ מאי שייך לבקש על זה נר׳ דאיכא למידק דאמאי קאמר מן החטא ולא קאמר מן החטאים או מן העונות ומאי האי דמהדר ואמר שלא אלמד מדרכי לבן אלא נר׳ לפי שיעקב אבינו העיד עליו הכתוב שהיה איש תם ופירש״י שתם מי שאינו חריף לרמות קרוי תם ולבן ידוע שהיה רמאי וע״ז היה מבקש יעקב שלא ילמד מדרכי לבן דלא לשבוק לחסידותיה דאע״ג דשרי להו לצדיקי למסגי ברמאות׳ עם הרמאי כדכתיב עם עקש תתפתל מ״מ לאו משנת חסידים היא ולכך קרי ליה חטא שאינו עון שהרי מותר הוא אלא מיהא קרוי חטא קצת לגבי חסיד וז״ש שלם מן החטא ומצינו שיעקב באמת למד מלבן כדכתיב ויקח לו יעקב מקל לבנה וכו׳ ואע״ג דבהיתרא הוא כדלעיל מ״מ כיון דמשנת חסידים היא דהא נמי לא ליעביד מש״ה כתיב ויירא יעקב מאד כשיצא עשו לקראתו ואמור רבנן סבר שמא יגרום החטא והיינו החטא האמור דלגבי חסיד כמותו מיקרי חטא אע״ג דמדינא שרי: