לא ירד וכולי לא קבל וכולי פי׳ דק״ל דכיון דראובן לבד היה המדבר שאמר לו את שני בני וכולי הו״ל להשיב ג״כ לראובן לחודיה ולומר לא ירד בני עמך לכך מתרץ רש״י לא קיבל דבריו אמר בכור שוטה וכו׳ כלו׳ לא חש להשיב לראובן לפי שדבר דברים בטלים שלא היו ראויים אפי׳ לתשובה ולכך דיבר עם כלם לא ירד בני עמכם ומ״מ באלה הדברים עצמן רמז התשובה לראובן שע״ז אמרו כאן במד׳ שר׳ טרפון כשהיה אומר אדם לפניו דבר נכון הי׳ אומר כפתור ופרח וכשהיה אומר דבר של בטלה היה משיב לא ירד בני עמכם וה״נ יעקב רצה לרמוז לו ממילא שדבריו היו דברי בטלה שראוי ליאמר עליהם לא ירד בני עמכם מטעם דאטו בניו הם וכו׳:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 42 · פסוק 38
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745