את הצפור וכו׳ כך לא תהא וכו׳. פי׳ כך לא תהא בכלל טבילה כלל וכך פירש הרא״ם ז״ל אבל בש״ח כתב בשם הנח״י דהא לא ס״ד אלא הס״ד הוא שיהיה צריך לטבול הצפור בפ״ע בטבילה אחרת קמ״ל קרא דבעינן טבילה אח׳ לכלם ובאמת לשון רש״י וכן הוא בת״כ. דקאמר החזיר את הצפור לכלל טבילה משמע ודאי דקרא אתא לאפוקי דלא תיסק אדעתין שאינה בכלל טבילה כלל אפילו באפי נפשה והא דכתיב ברישיה דקרא את הצפור החיה יקח אותה היינו יכולים לפ׳ דה״ק שיקח הצפור בידו בשעה שטיבל העץ את וכו׳ אבל הצפור עצמה לעולם אימא דלא בעי טבילה כלל. והשתא דאשמעינן קרא דבעינן טבילה ממילא ש״מ דצריכא טבילה בהדייהו דהא לא כתיב אלא חדא טבילה ואי באפי נפשה היה צריך לכתוב טבילה אחר׳:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 14 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745