אני ה׳ וכו׳ זו מלכיות וכו׳ פריך בספרי א״כ מה ראו חכמים לומר מלכיות תחלה אלא המליכהו עליך תחלה ואח״כ בקש מלפניו רחמים שתעלה זכרוניכם לפניו לטובה ובמה בשופ׳ של חירות עכ״ל. ומ״מ אכתי איכא למידק בקרא דאמאי כתיב אני ה׳ אלהיכם בסוף ולימריה ברישא. ונראה דכוונת הכתוב עזה״ד זכרונות ושופרות תלוי בכם שאם אתם משפרים מעשיכם ותעשו כסדר הזה אז יעלה זכרוניכם לפני בשופר של חירות ואי לא לא. אבל מלכיות עכ״פ אני ה׳ אלהיכם בין ממליכין בין אינם ממליכין. ולכך כתב קרא הכי ולא חש לטעות שיאמרו מלכיות באחרונה דהא מסברא ידעי׳ דקודמת וכדאמרי׳ נמי לעולם יסדר אדם שבחו של הקדוש ברוך הוא ואחר כך יתפלל:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 10 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745