אמותה הפעם וכו׳ והייתי אומר שיתבעני וכולי פי׳ לפי שהוא גרם לו ששלחו יחיד בדרך והיא סכנה לו בפרט שגם אמו מתה בדרך ומה שלא אמר לו סבור הייתי למות ב׳ מיתות כלומר לירד לגיהנם לפי הסימן שהיה מסור לו שאם לא ימות א׳ מבניו בחייו מובטח לו שאינו רואה פני גהינם וכמו שפירש״י על פ׳ כי ארד אל בני וכו׳ ה״ט משום דהכא משמע באמרו אמותה הפעם שאותה הדאגה שהי״ל מקדם עכשיו אזדא לה לגמרי ואם הוא על ענין הגיהנם כנזכר אכתי לא סר החשש לגמרי דאף על גב דאכתי חי הוה מכל מקום אכתי אפשר דילמא ימות או הוא או מן האחרים בחייו לכך פירוש על ענין תביעת מיתתו דחששא זו מעתה אזדא לה מכל וכל:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 46 · פסוק 30
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745