משכיל לדוד · במדבר · פרק 27 · פסוק 2

לפני משה וכו׳ מגיד וכו׳ היינו משום דבין למ״ד סרס המקרא ודרשהו ובין למ״ד בבה״מ היו יושבים ס״ס קשה מאי קמ״ל קרא במה שהזכיר אלעזר הואיל ומשה היה העיקר ומשני דקמ״ל דחכמניות היו שלא עמדו אלא אחר מיתת אהרן:

לפני משה ואחר כך וכו׳ דק״ל דאי לא אתא לאשמועינן אלא שהמתינו לבא לאחר מיתת אהרן אמאי הדר וכתב ולפני הול״ל לפני משה ואלעזר א״ו הא קמשמע לן לפניו דמר בפ״ע ולפניו דמר בפ״ע ואהא פריך אפ׳ אם משה לא ידע וכו׳ ומשני ר׳ יאשיה סרס וכו׳ וקמ״ל שנתכוונו שלא להטריח את משה ולכך הלכו לפני אלעזר תחלה וכיון שלא ידע הוכרחו לבא לפני משה ואבא חנן דייק דא״כ לא הול״ל אלא לפני משה ולפני אלעזר ותו לא ואמאי כתיב נמי ולפני הנשיאים וכל העדה הא ודאי לא מסתבר שבתחלה הלכו למבעי דינא מן הנשיאים והעדה ואחר כך לפני אלעזר ואחר כך לפני משה אלא ס״ל לאבא חנן דקמ״ל קרא שכיונו לבא לשאול בשעה שהיו כלם בבה״מ לפרסם הדבר בעיני כל העם ותהיה הארץ חביבה לפניהם וכיונו בזה להוכיח את העם והוא ע״ד מ״ש רז״ל האנשים אומרים נתנה ראש וכו׳ והנשים אומרים תנו לנו אחוזה. ועיין מ״ש בס״ד בפרשת בהעלותך על פ׳ לפני משה ולפני אהרן: