משכיל לדוד · במדבר · פרק 1 · פסוק 2

למשפחתם לידע מנין וכו׳ לאו למימרא דמשפחות ר״ל שבטים דא״כ הול״ל בקרא שבטים או מטות בהדיא אלא ר״ל דע״י המשפחות תדע ממילא מנין כל שבט ושבט והוכרח רש״י לפ׳ כן דאל״כ למ״ד של למשפחותם יתירא דהול״ל שאו וגו׳ משפחותם לבית אבותם. אלא ה״ק המנין יהיה למשפחותם כלומר ע״י משפחותם שכל משפחה תתייחס על שבטה ובזה יודע מנין השבט וה״ט דלא כתיב למשפחותיהם דלא קאי על כל בני שבטי ישראל רק המכוון לומר למשפחותם של בני כל שבט ושבט וכדכתיב בתר הכי לבני ראובן תולדותם למשפחותם וגו׳. כן נ״ל כוונת רש״י שאם אין זו כוונתו תיבת דע שכתב אין לה שחר:

לגלגלתם ע״י שקלי׳ וכו׳ פירוש דאל״כ מלת לגלגלותם יתירה מאחר דכבר כתיב כל זכר אלא ה״ק קרא שאו את ראש וגו׳ לגלגלותם כלומר קבלו מהם כופר לגלגלותם ובזה א״ש דכתיב בלמ״ד לגלגלותם דאל״כ בגלגלותם מיבעי ליה והיינו דמסיים רש״י בקע לגלגולת כלו׳ שכן בא הלשון באותו הכתוב בלמ״ד דהכי כתיב בפרשת פקודי בקע לגלגלת מחצית וגו׳ והכא נמי בא באותו הל׳ עצמו. ותדע שאם אין זו כוונת רש״י לישנא יתירא הוא ולא הול״ל אלא ע״י שקלים ותו לא דאטו לא ידעי׳ דבקע לגלגלת היא הקצבה האמורה בתורה זיל קרי בי רב זה יתנו וכו׳: