הרק אך עמו לבדו וכו׳ דק״ל תרי מיעוטי אך ורק ל״ל. ומשני דה״ק לא די שהנבואה דברה עמנו. אלא שגם כשדיבר עם משה זימנין לא נתייחד עמו לבדו הדיבור אלא גם עמנו יחדיו עמו דהיינו אהרן באופן דאין לו טענה לומר שנבואתו יותר גדולה משלנו ולכך בעי טהרה יתירה שהרי בענין אח׳ ובדיבור אח׳ פעמים היה שלא היה הדיבור עמו לבדו אלא לי ולו שוה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 12 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745