הלא הוא וכו׳. שקננך וכו׳ תמיהא לי טובא הואיל והפי׳ הראשון הוא מתיישב יפה ע״פ פשט המקרא מל׳ קנין שנמצא כן גם בשאר דוכתי כמו עם זו קנית ומיושב ג״כ משקל התיבה שלהיות שרשה קנה מנחי למד הא בא בחסרון הלמ״ד כמשפטו כמו עשך ומה גם שפי׳ זה מיוסד ג״כ על דברי רז״ל שכך ביארו בספרי קנין אתם לי זה א׳ מג׳ שנקראו קנין למקום וכו׳ א״כ מה ראה רבינו לידחק ולפר׳ בתרי אנפי אחריני מל׳ קן ומל׳ תקון שבזה שרשו קנן ובזה שרשו תקן דנמצא שחסר א׳ מאותיות השרש והיה צריך להיות האות דגושה להורות על החסרון ועוד בין בזה ובין בזה הו״ל לינקד הקו״ף בחיר״ק להיות מבנין פִּעֵל להורות שהוא יוצא שאם אתה אומר קָנַן ר״ל שהוא עצמו יקנן שהרי הוא פועל עומד וכשהוא יוצא לאחרים צ״ל קִנֵּן וא״כ מי הכריחו ליכנס בפרשא דחוקה מאחר שכבר ביאר דבר מתיישב ואפ׳ שלהיות בכאן סמוך לאביך לא יתכן כ״כ לפרשו מל׳ קנין שאם הוא האב בעצמו איך שייך לומר אח״ז שהם קנין לו ולכך ביקש שאר פירושים אעפ״י שדחוקים:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 32 · פסוק 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745