כי שם וכו׳ מכאן אמרו וכו׳. היינו משום דכתיב כי שם ה׳ אקרא והוה סגי למימר כי ה׳ אקרא אלא ה״ק כשאקרא שם ה׳ ככתבו ואין זה אלא במקדש ומ״מ גם האמן שאנו עונים בגבולין נפקא לן מהך קרא כדאיתא בספרי להדיא וה״נ אי׳ בש״ס דיומא. ובטעם ההפרש מן המקדש לגבולין נלע״ד משום דעיקר קרא קמ״ל דבעי׳ ליחדא קב״ה ושכינתיה והיינו דכתיב כי שם הוי״ה אקרא הבו גודל לאלהינו. הילכך במקדש שהמברך מזכיר את השם ככתבו והוא בת״ת העונים אומרים בשכמל״ו לייחדא שכינתא עמיה דהיינו כבוד מלכותו כנודע אבל בגבולין שאינו אומר המברך השם בפי׳ אלא בכוונה ה״נ העונים אומרים אמן דהיינו היחוד ברמז דאמ״ן גי׳ צ״א כמנין יאהדונ״הי אבל אין בידינו לייחד יחודא שלים בבירור הואיל ואין אנו במקדש ואין מזכירים השם בפי׳:
קריאה במקור
משכיל לדוד · דברים · פרק 32 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745