ובשרו לא ירחץ וכו׳ על רחיצת גופו וכו׳. ההרגש הוא דחזינן לעיל דכתיב וכבס בגדיו ורחץ במים הרי דבכיבוס הוצרך לכתוב בגדיו אבל ברחיצה לא הוצרך לפ׳ להיות דבר פשוט דרחיצה היינו בגופו וא״כ מ״ש הכא דסתם בכיבוס דכתב ואם לא יכבס ופי׳ ברחיצה ואמר ובשרו לא ירחץ. ומשני שפיר דכתב כן להפריד הרחיצה מהכיבוס ללמד דלא קאי ונשא עונו אלא על הרחיצה בלבד וה״ט נמי דאפסקיה קרא דמלת יכבס יש בה טעם מפסיק דהיינו זקף קטן. ולפי״ז נ״ל דאם לא יכבס בזה ולא פי׳ ענשו והרי הוא כמו לכן כל הורג קין ומיהו ענשו מפורש במקום אחר והוא לאו דלא יטמאו את מחניהם ולוקה כמו בשאר לאוין:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 17 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745