אל תוכו אין כ״ח וכו׳. קושטא דמלתא קאמר רבינו ומיהו מהכא ליכא הוכחה לומר דכ״ח אינו מיטמא מגבו אלא מאוירו דאיברא דכתיב אל תוכו ומיהו מצי׳ למימר שהכתוב לא בא אלא להוסיף לו טומאה על שאר כלים שהם אינם מיטמאין מאוירן אלא בנגיעה בין מגבן בין מתוכן. וקמ״ל הכא דבכ״ח אפילו מאוירו מקבל טומאה ולעולם דאיכא למימר דמגבו נמי מקבל טומאה מק״ו משאר כלים שאינם מטמאין מאוירן מיטמאין מגבן. כ״ח אינו דין וכו׳ אלא דנפקא ליה מיעוטא לכ״ח שאינו מיטמא מגבו מקר׳ דכל כלי פתוח אשר אין צמיד וכו׳ איזהו כלי שטומאה קודמת לפתחו וכו׳ זה כ״ח כדאיתא בגמרא פרק קמא דחולין אמתניתין דטהור בכל הכלים טמא בכלי חרש:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 11 · פסוק 33
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745