כן דברת וכולי כלומ׳ הלשון שדברת אל תוסף ראות פני יפה דברת שאני לא אראה עוד פניך אלא אתה תבוא אצלי ובזמנו דברת שאילו היית מדבר כן קודם לכן לא היה אפשר לקיים דברך מאח׳ שהיו חסרים עוד איזה מכות לבוא עליך והייתי צריך לחזור ולהתרות בך דא״א להתרות על ב׳ מכות בפעם א׳ דמצי למימר אשתלאי אבל עכשיו שלא חסר אלא נגע א׳ אני אתרה בך עכשיו קודם צאתי דקים לי שהקדוש ברוך הוא יקיים דברי ויתגלה עלי בכאן אע״ג שהוא מקום מלא גלולים דהואיל ואינו אלא פעם א׳ לבד הו״ל עראי ואקראי בעלמא. וא״ת מנא ידע משה שעדיין לא היה חסר שום מכה אחרת מלבד האחרונה וי״ל שלמד כן ממ״ש לו הקדוש ברוך הוא במכת הארבה למען שתי אותותי אלה ומדלא פי׳ לו כמה אותות ש״מ מיעוט אותות שתים מלבד האחרונה שבה ישלחם מארצו. ומ״מ מעיקרא נר׳ דאין לשאול על זה מנא ידע משה דאפי׳ בעלמא כתיב כי לא יעשה ה׳ אלהי׳ דבר כ״א גלה סודו אל עבדיו הנביאי׳ וכ״ש משה. ועוד עיין מה שכתבנו בס״ד בפרש׳ וארא במכת הברד דמשם תדע דודאי ידע מקמי הכי:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 10 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745