ושסעת שסע וכו׳ כתרגומו ומסלפן טלפין וכו׳. ואע״ג דלשון העברי מבואר טפי מהתרגום דידוע ומפורסם מהו לשון שיסוע כמו ושסע אותו בכנפיו וישסעהו כשסע הגדי. מ״מ הביא רבינו מהתרגום להכריח פירושו שהשיסוע הזה לא סגי בקצת הפרסה אלא צריך שיהא גם למטה מובדל בב׳ צפרנים דאי לאו התרגום הייתי יכול לומר דהכל מדבר רק למעלה אלא דאילו לא כתיב אלא מפרסת פרסה הוה משמע סדק כל שהוא אפילו רושם בעלמא אתא ושוסעת שסע דבעינן שהסדק יהא מפולש מעבר לעבר אבל לעולם לא בעינן אלא בתחלת הפרסה אבל למטה אע״ג דהדר עריב בצפורן א׳ לית לן בה ורש״י בעי לפרושו דבעי נמי חילוק צפרנים ומזה אין רמז בכתוב לכך הביא ראיה לפירושו מתרגום דמטלפא טלפין דהיינו הצפרנים ומיושבת בזה קו׳ הרא״ם זכרונו לברכה ע״ע:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 11 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745