קדש וכו׳ תלמוד לומר תהיה וכו׳. ה״ג בש״ס דסוכה דף מ׳ אבל בת״כ איתא ת״ל היא ונראה דתרווייהו דוקא צריכי דמההיא ממעטינן שאם אחר כך לקח או החליף הדמים בדבר אחר אין קדוש אלא אחרון ומתהיה דרשינן שהפרי לעולם נשאר באיסורו וכדתנן אחרון אחרון נתפס בשביעית והפרי עצמו אסור:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 25 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מן השדה תאכלו ע״י וכו׳. כשם שנאמר בשביעית וכו׳. דלא תימא דהכא לא אסר אלא לאכול בעצמו כשכלה מן השדה אבל שרי בהנאה להאכיל לבהמתו משו״ה קאמר דליתא אלא שוה היובל לשביעית וכי היכי דהתם אסור נמי להאכיל לבהמתו דנ״פל מלבהמתך ולחיה ה״נ כן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745