עלה אל הר וכו׳ למה נסמכה וכו׳ דק״ל דהא השתא אכתי לא מטא זימניה למות דבתר הכי כמה זמן עבר שביאר להם כל משנה תורה וגם מלחמ׳ מדין ולבסוף אחר שירת האזינו שם נאמר לו פעם אחרת עלה אל הר העברים הזה וכולי וא״כ מה ענין זה לכאן לכך צריכים לדרוש סמוכין ומה שהוצרך לד״א דאילו לטעם ראשון קשה למה זה מצא משה רבינו מקום למסבר שהותר נדרו ע״י דברים אלו שא״ל נתון תתן טפי מדלעיל דקא״ל לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט וכו׳ ובין הכא ובין התם י״ל דר״ל שהצווי תלוי בו והואיל ויעשו עפ״י צוויו מיקרי כאילו הוא הנותן והמרבה לכך מייתי ד״א שלא דימה כן אלא לפי שראה שנכנס וכו׳ ואהא נמי קשה אמאי נטר רחמנא למימר ליה עלה וכו׳ עד האידנא אחר מנין בנות צלפחד הול״ל הכי תכף ומיד כשנכנס בארץ סיחון ועוג לכך אצט׳ גם לשון ראשון. ומ״ש רבינו במשל נכנס לשער ולחצר ולטרקלין עד שהגיע לקיטון כנגדו בנמשל נ״ל דהשער קרי ליה לארץ סיחון שהיא הראשונה וחצר לארץ עוג שהיא יותר פנימות ולבתר הכי כתיב בס״פ חקת ויסעו ב״י ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן יריחו והוא הנמשל בטרקלין:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 27 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745