נגש יוסף וכולי דק״ל דבשלמא בלאה דכתיב ותגש בל׳ יחידה אע״ג דהוו גם ילדיה מ״מ ניחא שהיא עיקר ובניה טפלים לה ולכך שפיר כתיב ותגש ולא כתיב ויגשו אבל הכא דכתיב יוסף תחלה לא שייך לומר יוסף עיקר א״כ הול״ל נגשו יוסף ורחל ולכך משני שפיר דקמ״ל שיוסף לבדו נגש וחפה על אמו וראיתי בס׳ דבק טוב שהק׳ למה לא הטמינה יעקב בתיבה כמו לדינה ותירץ דזרע אברהם גדורים בעריות דאשת איש אבל יוסף לפי שלא ידע מזה עמד בפניה ע״כ ואשתמיטתיה דבהדיא אמרו ה׳ עבירות עבר אותו רשע באותו היום בא על נערה המאורסה ורש״י גופיה הביא בפ׳ ויהי עשו וכו׳ כל ארבעים שנה היה עשו צד נשים תחת בעליהם ומענה אותם. אבל האמת שיעקב לא היה מתפחד מזה לפ׳ שעשו היה מרמה את אביו שיהא סבור שהוא צדיק וליכא חששא שיקח את רחל לפי שיתגל׳ קלונו לאביו אבל מדינה היה מתפחד:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 33 · פסוק 7
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745