במראות וכו׳ והיה מואס וכו׳ וא״ת מפני מה לא מאס הכומז דפשיטא דמאיס טפי ממראות וי״ל דכומז אולי הביאוהו לכפרה לפי שכשחטאו בעגל לא בע״ז בלבד חטאו אלא אף בג״ע וכדאיתא להדיא במדרש רבה על פ׳ ויקומו לצחק ומייתי ראיה מקרא בא אלי העבד וכו׳ לצחק בי והילכך אף על גב דמאיסי כיון דלכפרה אתו קיבלם משה אבל המראות שהביאו אחר כך לא רצה לקבלם הואיל ומאיסי מאחר שכבר יש להם הכפרה בכומז ובש״ח תירץ דגבי כומז כתיב שהביאו גם כן זהב אחר חח ונזם וטבעת בהדיה והתיכן ביחד ובטל כומז ביניהם אבל הכא לא הביאו שום נחשת יותר רק מראות ואחר המחילה תמהני איך שכח הכתוב שהביאו רש״י עצמו כאן ונחושת התנופה שבעים ככר וכו׳ וא״כ ה״נ היה יכול להתיך המראות עם שאר הנחשת. ועוד תירץ דכומז היה לבטל היצר כלו׳ כדי למעט שלא יוכל לבא לידי זימה אבל על ידי המראות באים לידי זימה עכ״ל וכמדומה שרצה הרב לדמות כומז זה של הנשים למאי דתנן הרחלים יוצאות כבולות שכובלים האליה שלהן למטה כדי שלא יעלו עליהן זכרים ולא דמי כלל דהכא מי מעכב בידיהם להסיר הכומז ואדרבא הכומז פשיטא דלנוי היה דומיא דמאן דמפרש דפוס של דדין דודאי לנוי הוא ה״נ מאן דמפ׳ דפוס של בית הרחם הוי נמי לנוי לכך נראה כדכתיבנא:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 38 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745