אהיה וכו׳ יפה אמרת וכו׳ הקו׳ מבוארת דאטו משה השכיל בדעתו יותר מדעת העליונ׳ חלילה לומר כן והרב יפ״ת ביאר שהקב״ה לא אמר כן תחלה אלא לו לבדו ולא כדי שיאמר כן לישראל ע״ש. אמנם אין זה עולה ללישנא דגמרא דבהדיא קאמר אמר ליה הקב״ה למשה לך אמור להם לישראל אני אהיה עמכם וכו׳ ודברי רש״י נר׳ שהם עפ״י הש״ס מתשובת משה דיה לצרה וכו׳ דבמדר׳ לא אמרו כן. ונלע״ד דאי׳ במד׳ שכל הד׳ גליות הן להשלים מנין ת׳ שנה של גלות מצרים וידוע שלא היה להם גלות כבד בעבודת פרך רק פ״ו שנה מזמן שנולדה מרים. והשתא זהו ששאל משה מה אומר אליהם שהרי הם יודעים שעדיין חסרים הרבה ממספר הת׳ שנה ואיך יתכן להיות נגאלים עכשיו השיבו הקב״ה לך אמור להם אהיה עמהם בשעבוד זה ואהיה עמהם בשעבוד מלכיות ששם ישלימו הת׳ שנה. השיבו משה רבש״ע דיה וכו׳ כלו׳ אם אומר להם כך סתם יחשבו שהם עצמם אחרי צאתם משעבוד זה יחזרו להשתעבד בגליות אחרים וא״כ מה תועלת ביציאתם יאמרו דיה לצרה בשעתה השיבו הוא ית׳ יפה אמרת לך ופרש דבריך באמור להם אהיה בלבד שלחני אליכם דייקא ומה שאמרתי אהיה אשר אהיה היינו לבניהם בהמשך הדורות:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 3 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745