הברכה וכו׳ ל׳ תמיהא וכו׳ מה שהוצרך רבינו לבאר זה ועוד שלקח לראייה הבמחנים השמנה הכמות נבל ולכאורה ק׳ דהרי כמה ה״א התמיהא יש בתורה ומתחלת הם׳ ועד עתה איכא אחריני ולמה הוצרך להרחיק עידיו אלא ה״ט לפי שרבינו ביאר בפ׳ וירא בפ׳ השופט כל הארץ דה״א התימא נקודה בחטף פתח וכאן אינה נקודה אלא בפתח לבד אשר מכח זה היה נר׳ שאין זאת ה״א התימה ועתה יבאר דלעולם ה״א התימא היא ומה שננקדה בפתח לבד היינו טעמא משום דבית דברכה נמי נקודה בחט״ף ולא יכלו לבא ב׳ חטפים זא״ז לכך השמיטו החט״ף וה״נ הבמחנים השמנה הכמות כלם בפתח לבד מה״ט גופה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · בראשית · פרק 27 · פסוק 38
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745