מקדשי הקדשים וכו׳ שאכל משה וכו׳. אף על גב דבפ׳ טבול יום דף ק״א מסיק דלאו ממשה גמרינן אלא מבמה שהיחיד היה אוכל קדשי קדשים כמ״ד יש מנחה בבמה אבל חזה ושוק לא היה נוהג שם מ״מ לא אמרו כן אלא לתרץ אליביה דרב דסבר כי״א דברייתא דהתם דמשה רבינו עליו השלום כ״ג היה וחולק בקדשי שמים והילכך ליכא למילף מיניה. אבל רש״י נסיב לה אליבא דרבנן דברייתא דסברי לא נתכהן משה אלא ז׳ ימי המילואים בלבד ואין הכוונה לומר שאותן הימים מיהא הוה כהן אלא כלומר שהותר לו לשמש כאילו היה כהן אבל לעולם זר הוה ושפיר ילפינן מיניה:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 21 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745