משכיל לדוד · בראשית · פרק 2 · פסוק 19

ויצר וכו׳ שעופות נבראו וכולי ועוד למדך וכו׳ ברפ״ב דחולין מייתי הש״ס דקונטריקוס ההגמון שאל לר״ג (ולפי׳ התו׳ שם לריב״ז) דומיא דהני קראי ואי׳ התם תרי לישני בליש נא קמא קאמר שבדרך דחייה השיבו הך דמן הרקק נבראו ואחר כך אמר לתלמידיו שאין כך האמת אלא מן המים נבראו ולמה הביאן אל האדם לקרות להם שם כלו׳ וה״ק קרא אחר שיצר השם יתברך ביום ששי כל חית השדה בו ביום הביאם עם כל עוף השמים שנבראו ביום הקודם יחד כלם הביאן אל האדם לקרות להן שם וזהו הועוד למדך דכתב רש״י ולישנא אחרינא אמרי׳ התם דבלשון השני דחה להגמון ובל׳ ראשון אמר לתלמידיו משום דכתיב על ויצר איך שיהי׳ לכאור׳ ק׳ על רש״י שהרכיב הדחייה והאמיתות אלא דלק״מ דלפי לישנא בתרא אע״ג דלפי האמת בא הכתוב להודיע שה עופות מן הרקק מ״מ הפשט לא יופשט שבו ביום הביאן אל האדם לראות מה יקרא לו אלא דמשמע ליה דליכא למימר דכוליה קרא להכי דוקא הוא דאתא משו׳ דכתיב על ויצר ומפני דיוק זה דכתיב על ויצר נקט רש״י כהך לישנא. ועוד דעובד גלילאה דרש התם כהך לישנ׳ בהמה שנבראת מן היבשה הכשרה בב׳ סימנין דגי׳ שמן המים בלא כלום עוף שמן הרקק בסי׳ אחד: