קריאה במקור

משכיל לדוד · בראשית · פרק 27 · פסוק 29

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
בני אמך ויעקב וכו׳ פי׳ דק״ל דאמאי שינה ואמר בני אמך הואיל וכבר אמר תחלה לאחיך לכך פי׳ דלאחיך ר״ל אפי׳ על בני ישמעאל וכל הקרובים שכלם נקראים אחים ע״ד כי אנשים אחים אנחנו לכלם יהיה גביר אבל לא ישתחוו ממש רק עשו ואלופיו שהם בני אמו אחים ממש:
2
ארריך וכו׳ ובבלעם וכו׳ ההרגש הוא דמדלא כתיב יהיה ארור ויהיה ברוך מוכרח דר״ל כבר הוא ארור וברוך והיינו ממ״ש הקב״ה לאברהם ואברכה מברכיך וכו׳ ומעתה ק׳ א״כ אמאי לא התחיל בברכה כמו התם ולכך פי׳ דהצדיקים תחלתם יסורין וכו׳ והתם הקב״ה אמר לאברהם ברכה תחלה והיינו אם יהיה צדיק גמור שאז כלו שלוה שאין לו שום חטא לסבול יסורין עליו והדר קאמר קללה וברכה ומקללך אאור ונברכו בך דקאי אם יהיה לו איזה חטא שאז מוכרח שיהיה תחלתו יסורין וסופו שלוה ויצחק לא נקט אלא אורחא דמלתא כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Venice, 1760
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745