מדו בד וכו׳ ומה תלמוד לומר וכו׳. פי׳ דמדכתיב מדו בוי״ו משמע דרוצה לומר מדו אותו הנז׳ במקום אחר והרי לא מצינו זה בבגדי כהונה ובשלמא אי הוה כתיב בלא וי״ו הו״א דלאו בבגדי כהונה מיירי אלא מין לבוש מיוחד לתרומת הדשן דהו״א דתרומת הדשן לאו עבודה היא ולכך אינו לובש בגדי כהונה אלא לבוש אח׳ אבל השתא דכתיב בוי״ו משמע דר״ל אותו הנזכר במקום אחר והרי לא נזכר אלא הכתונת א״כ על כרחין ה״נ הוא הכתונת והשתא ק׳ שתי קושיות חדא מה ת״ל כלל דכי היכי שלא הזכיר שאר בגדים מצנפת ואבנט ה״נ לא לכתוב כלל אפילו כתונת ומכנסים. וכי תימא דאצטרי׳ כי היכי דלא נימא דתרומת הדשן לאו עבודה אם כן הול״ל כתונת. ומהו לשון מדו. ומשני דאתא ללמד שתהא לכתחלה כמדתו והיינו דאצטריך למכתביה ללמד חדוש זה ומכנסים נמי אצטריך ללמד ההיא דשלא יהא דבר חוצץ. אבל הנהו תרתי דליכא בהו חדושא לא כתבינהו:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 6 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745