האיש א׳ וכו׳ יפה אמרתם אני יודע ומודיע וכו׳ הק׳ הש״ח בשם הד״ד דהלשון משמע שהודה הקב״ה להם. ובודאי ק׳ שאין זה שייך בהקב״ה לומר עליו שינוי דעת מכח מאמר בן אדם. וע״ש מה שנדחק לתרץ זה ולעד״ן דאיכא למידק תו דקדוק אחר מהו זה שאמר הקב״ה אני יודע ומודיע וכו׳. ונראה דמ״ש להם הקב״ה הרומו מתוך העדה הזאת הנהו מילי משתמען לתרי אנפי דכך אפ׳ לפרש העדה הזאת על כללות ישראל כמו על עדת קרח דהיינו כל הנמשכין אחריו וגם המתפתים ומאמינים לדבריו דהנהו נמי שפיר מיקרו עדה דהא אפילו בי עשרה קרויה עדה כדלעיל במרגלים ולכך השיבו משה ואהרן רבש״ע אם כוונתך באמרך הרומו מתוך העדה הזאת רוצה לומר מכת הפושעים והחוטאים לבד אנו אין בידנו לבוררם ולידע מי חוטא בלבו שאתה לבדך אל אלהי הרוחות יודע מחשבות ואם כוונתך על כל העדה ממש כלו׳ כל ישראל כ״ש דק׳ וכי האיש א׳ יחטא וכו׳ והשתא השיבם הקב״ה יפה אמרתם כלו׳ יפה דקדקתם בדברי ולעולם אין דעתי להמית אלא החוטאים לבד והאמת שאין אתם יודעים ומכירים הלבבות לידע מי חוטא אמנם אני יודע ומודיע לכם מי חטא ומי לא חטא:
קריאה במקור
משכיל לדוד · במדבר · פרק 16 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745