כי חיות וכו׳ בקיאות וכו׳ פי׳ כולן בקיאות כמילדות וכשאחת מהנה באה לילד אינה קוראה למילדת להולידה לחברתה או לשכנתה ואין צריכות לנו כלל ומוכרח הוא לפ׳ כן דאל״כ תיקשי לפשט הכתו׳ מאי דמקשו בגמ׳ דסוטה אטו מילדת אינה צריכה מילדת אחרת לאולודה. ומאי דמייתי רש״י בדרש ומי שלא נכתב בו הרי הכתוב כוללן מה אמך לביאה. ק׳ דבשלמא בהנהו דמפרש בהו בברכת יעקב שפיר דהנך נשי קבלו כן שכך היתה ברכת יעקב ושמעינהו וגרסינהו אלא הך דמה אמך לביאה קרא ביחזקאל הוא ומנא ידעי וצ״ל שכך היתה קבלה בידם דכל כנסת ישראל קרויה לביאה והדר אתא יחזקאל ואסמכיה אקרא:
קריאה במקור
משכיל לדוד · שמות · פרק 1 · פסוק 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745