משכיל לדוד · דברים · פרק 26 · פסוק 2

מראשית וכו׳ נאמר כאן ארץ וכו׳. ואהני קרא ואהני ג״ש דאי מראשית לחוד הוה דרשי׳ כי היכי דדרשי׳ מראשית דכתיב גבי חלה מראשית ולא כל ראשית דהאומר כל עיסתי חלה לא אמר כלום ולעולם דכלהו מינים חייבים בבכורים מש״ה אצטריך ג״ש ואי מג״ש דארץ ארץ לחוד ה״א אדרבא נילף לחומרא ארץ ארץ מערלה דכתיב כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וכו׳ הילכך צריכי תרווייהו. ומאי דפירש״י הכא זית שמן ודבש היינו ללמד דאפילו ז׳ המינים לא כלן שוין וכדתנן אין מביאין לא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים דצריך דוקא מהמובחרים שבמינם ולכך מפ׳ דמשו״ה כתיב זית שמן דהיינו זית אגורי וכו׳ כלומר משופרי שופרי וה״נ דבש אפקיה קרא בלשון דבש לומר שיהיו מהמובחרים שבתמרים. וה״ט דלא מסתייה לכתוב בחד מנייהו לימוד דבעי׳ מהמובחר ונילף כלהו מיניה אלא אצטריך תרתי תמרי׳ וחד מאינך לומר דל״ד דמובחר של זה עמקים ומובחר של אלו הרים. והשתא א״ש דבפ׳ עקב פירש״י זית שמן זיתים העושים שמן והכא שינה מדהתם משום דהתם בשבח של כל א״י בכללותה מיירי קרא משו״ה לא מצי לפ׳ זית אגורי שלא כל הזיתים שבא״י היו אגורי ולכך נדחק לפ׳ העושים שמן דס״ס תיקשי והלא כל הזתים עושים שמן ולכך מפרש הכא דכתב רחמנא זית שמן ללמד על הבכורים שיהו מן המובחרים: