וזכרתי וכו׳ בה׳ מקומות וכו׳. צריך לבקש טעמא מאי נטל דוקא ו׳ ואמאי ה׳ פעמים. והמפרשים נדחקו בזה ונלע״ד עם מ״ש בזוהר דגאולה אחרונה אינה כשאר גאולות דכנסת ישראל מעצמה אתקמת. אבל השתא כתיב נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל והיינו לא תוסיף קום מעצמה אלא קב״ה יוקים לה מעפרא כדכתיב ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת וידוע דקב״ה ה״ס ו׳ שבשם והה׳ ה״ס כנסת ישראל ולרמוז זה נטל ו׳ ה׳ פעמים אמן כן יעשה ה׳ יקים את דברו בב״א:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 26 · פסוק 42
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וזכרתי וכו׳ כדאי הוא יעקב הקטן וכו׳. לא ידענא מאי גריעותיה דיעקב מאברהם ויצחק דקרי ליה הקטן אדרבא מצינו שיעקב נקרא בחיר שבאבות ואיברא שמצינו שמכונה הקטן כדכתיב יעקב בנה הקטן. אמנם זה נדרש לשבח. ותו יש להבין מ״ש אח״כ ואם אינו כדאי הרי יצחק עמו ואם אינו כדאי הרי אברהם שהוא כדאי ואמאי לא קאמר כמו ביצחק ולימא הכי אברהם עמהם דמאומרו הרי אברהם שהוא כדאי משמע דר״ל הרי אברהם שהוא עצמו בודאי כדאי הוא וצריך לידע פשיטותיה דמר דפשיטא ליה באברהם טפי מכלהו דכדאי לבדו מהיכא נפקא ליה. ונראה דכוונת רז״ל בזה שידוע שאברהם נאחז במדת החסד הפשוט כדכתיב חסד לאברהם ויצחק בדין פחד יצחק. ויעקב ברחמים אמת ליעקב קו האמצעי וה״ס חג״ת והשתא קאמר כדאי יעקב הקטן שמדתו תחתונה מכלם כדאי הוא בפ״ע. שהרי ידוע שהוא מטה כלפי חסד. ואם אינו כדאי כלומר שגבר הדין מחמת רוב עונות באופן שאינו כדאי להטות כלפי חסד הרי יצחק עמו כלומר הגבורה עצמה מסכמת לימחק הדין. ואם עדיין לא יהיה כדי שמדה״ד תעמוד לקטרג דהואיל ומתעורר הדין צריך לעשות דין הרי אברהם סטרא דחסד פשוט שהוא חסד גמור בלי תערובות דין כלל דהשתא ודאי סגי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745