תרבה מקנתו וכו׳ תמעיט וכו׳. כתב הרא״ם ז״ל מ״ש רש״י גבי תרבה מקנתו תמכרנה ביוקר ולא תרבה בדמיה דומיא דתמעיט וכו׳ מפני שלא נחשוב דהוי פירושו שימכרנה ביותר מכדי שווייה אבל מתמכרנה ביוקר לא משמע כן אלא ששווייה רב עכ״ל. ולעד״נ דסוף סוף איכא למידק ולהקשות איפכא אמאי לא כתב רבינו כי האי לישנא נמי גבי תמעיט מקנתו תמכרנה בזול דהוה עדיף טפי ומה ראה לשנות לכך נלע״ד דרבינו דייק לישנא דקרא תרתי דיוקי דסתרי אהדדי דמדכתיב תרבה כמדבר לנוכח ומקנתו שלא לנוכח וה״נ תמעיט מקנתו מזה משמע שהציווי קאי על המוכר ולא על הקונה. ואמנם ממאי דמסיים בה כי מספר תבואות הוא מוכר לך משמע איפכא דקרא משתעי עם הקונה ולדידיה קא מזהר הילכך לא פסיקא ליה לרש״י אמאן תרמייה ולכך מפרש חד הכי וחד הכי תרבה מקנתו תמכרנה ביוקר כלומר דמדבר עם המוכר ותמעיט מקנתו תמעיט בדמיה כלומר שמדבר עם הקונה שימעיט בדמים שיתן לו דמים מועטים וי״ל דבכוונה כתב כן להזהיר שניהם:
קריאה במקור
משכיל לדוד · ויקרא · פרק 25 · פסוק 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Venice, 1760
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002043467/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c2919d90f1f9186549aabd39c9cd83283eff922e90ab4d769a9d79cdd4910745