נחת לזה מזה. משל לשני בני אדם שהיו באים בספינה, כשהגיעו לחוף ירד אחד מהם ונכנס למדינה וראה שם כמה מאכלים ומשקים ושלוה ומנוחה, כשחזר לספינה אמר לו חבירו מה ראית שם, אמר לו, ראיתי כמה מאכלים ומשקים ושלוה ומנוחה, אמר לו, כלום נהנית מהם, אמר ליה, לא, אמר ליה, אם כן נוח לי שלא עליתי ולא ראיתי, הדא הוא דכתיב נחת לזה מזה טזר"ל נחת לזה שלא ראה בתענוגים מזה שראה בהם ולא יכול להשיגם, כי היצה"ר והתאוה שולטין באדם יותר במה שהעין רואה, וכשרואין ואי אפשר להשיג הוי הצער מרובה, ומשל היא לנפל שלא ראה ולא ידע בטוב העולם שטוב לו ממי שראה וידע ואינו יכול להשיג כל מאווייו, כי לעולם לא יסתפק האדם והנפש לא תמלא. .
(שם)
(שם)