איש אשר וגו׳. דרש ר׳ לוי, איש אשר יתן לו האלהים עושר – זה בעל מקרא בשהוא שמח בחלקו שאין בו טרחת עיון יתירה, וגם לא טורח סדור הדברים בעל פה, כי דברים שבכתב אסור לאומרן בעל פה.
, ונכסים – זה בעל משנה גונקראים נכסים דהיינו קרקעות שהן יסוד קיים אשר עליו יסובו דרכי הלמודים מגמ' וברייתות, והוו מעין קרן קיימת כמו הקרקעות.
, וכבוד – זה בעל תוספתא דשמפרש את המשנה וע"י זה הוא מכובד.
, ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה – אלו משניות גדולות, כגון משנתו של ר׳ חייא ושל ר' הושעיא ושל בר קפרא השיש בהם כל הדינין שיבקש למצוא בעל משנה.
, ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו – זה בעל אגדה שאינו לא אוסר ולא מתיר, לא מטמא ולא מטהר והכונה שאינו יכול להורות כל הוראה שהיא מתוך האגדה שאין למדין ממנה, אע"פ שאמנם ימצא כמה דינים באגדות.
, כי איש נכרי יאכלנו – זה בעל תלמוד שמטמא ומטהר אוסר ומתיר זר"ל שחקירת ההלכה ופסקיהם האחרון הוא רק מן התלמוד. ולא נתבאר יפה הלשון והתואר איש נכרי לבעל תלמוד, וגם הדרשה בכללה צריכה באור, ויתכן לפרש בכלל הענין דכאן ידֻבר משני אנשים בעלי תורה אחד הוא בעל מקרא ומשנה וכו', אך חסר לו הכשרון להשתמש בהם להוציא דין לברורו ולאמתו, ואיש [נכרי] אחר – זה בעל תלמוד שיש לו הכח והכשרון בזה משתמש בידיעותיו ומטמא ומטהר וכו'.
.
(ירושלמי הוריות פ"ג ה"ה)
(ירושלמי הוריות פ"ג ה"ה)