דברי פי חכם חן. זה כורש מלך פרס שאמר (עזרא א׳:ג׳) מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל נשנתן רשות לכל הרוצים לעלות מבבל לירושלים שיעלם.
, ושפתות כסיל תבלענו – שבילע דבריו וחזר בם, תחלת דברי פיהו סכלות שאמר הוא האלהים אשר בירושלים נאוהסכלות בזה שהגביל וצמצם אלהותו של הקב"ה בירושלים, בעוד שמלא כל העולם כבודו.
, ואחרית פיהו הוללות רעה – שחזר ובטל גזירותיו ואמר מאן דעבר פרת עבר ומאן דלא עבר לא יעבור נבנהר פרת עובר באמצע עיר בבל, ובעת שיצאו ישראל מבבל לא"י גזר אומר, דמאן דעבר פרת ההוא יצא מבבל ומאן דלא עבר לא יעבור עוד, ועיין לפנינו בבאור לשה"ש בפסוק קמתי אני לפתוח לדודי (ה' ה').
. (שם)