אנסכה בשמחה וגו'. רבי פנחס אמר, אנסכה ואנסכה – אנסה בדברי תורה ואנסה בדברי מינות, אנוסה מדברי מינות לדברי תורה אדריש אנסכה בנוטריקון אנסה כה ואנסה כה, כלומר אנסה בד"ת ואנסה בדברי מינות, וסוף דבר שאחר שנסה בזה ובזה אנוסה מדברי מינות לדברי תורה.
, וראה בטוב – בטובתה של תורה בע"ד הכתוב כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו.
[א"כ] מה ת"ל והנה גם הוא הבל [לפי] שכל התורה שאדם לומד בעוה"ז הבל הוא לפני תורה שבעוה"ב, לפי שבעוה"ז אדם לומד תורה ושוכח, אבל לעתיד לבא כתיב (ירמיהו ל״א:ל״ג) נתתי את תורתי בקרבם גכנראה סמך דרש זה על הלשון בקרבם, ומלה"כ ועל לבם אכתבנה (ירמיהו ל״א:ל״ג). ואמנם י"ל דדריש הלשון נתתי כמ"ש בנדרים ל"ח א' על הפסוק ויתן אל משה, בתחלה היה משה לומד תורה ומשכחה, לומד ומשכחה, עד שנתנה לו במתנה, שנאמר ויתן אל משה, ור"ל דדריש הלשון ויתן שהמתנה אינה חוזרת, וה"נ הכונה נתתי – במתנה, ולכן לא ישכחו עוד. ועיקר כונת הדרשה, כי בעוה"ז הדעת מעטה והעמל רב, ואין זה תכלית ומטרה.
. (מ"ר)
אנסכה בשמחה וגו׳. רבנן אמרי [מהו אנסכה – אנתכה] ינתך יצר רע לפני יצר טוב דמפרש המלה אנסכה משורש נסך והכ"ף הוא מן השרש [ובא מארך בקמ"ץ וה"א כמו אדבּרָה] ודומה הוא להשרש נתך שהוראת שניהם הוא התכה ויציקה כמו הפסל נסך חרש (ישעיהו מ׳:י״ט) התיכו עבדיך את הכסף (מלכים ב כ״ב:ט׳) שיהא היצה"ר נתוך ונמס לפני היצ"ט.
, וראה בטוב – בטובתו של עוה"ב, ומה ת"ל והנה גם הוא הבל [לפי] שכל שלוה שאדם רואה בעוה"ז הבל הוא לפני שלותה של עוה"ב, שבעוה"ז אדם מת ומוריש שלותו לאחר, אבל לעוה"ב כתיב (ישעיהו ס״ה:כ״ב) לא יבנו ואחר ישב. (שם)