כי אדם וגו'. כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, א"ר יודן, וכי יש אדם צדיק וחוטא פודהול"ל כי אדם אין בארץ אשר יעשה וגו', אבל מכיון שחוטא אינו צדיק ואם צדיק אינו חוטא.
, אלא אלו גבאי צדקה ומחלקי צדקה שלראוי נותנים שלא כראוי ולשלא כראוי נותנים כראוי, ולא יחטא – כמש"נ (שופטים כ׳:ט״ז) קולע באבן אל השערה ולא יחטיא פזמפרש דלא יחטא אינו מלשון חטא ועון שהרי אין להם לגבאי צדקה לידע נסתרות של כל אחד מי ראוי ומי אינו ראוי לקבל, אלא הפי' אין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב מוחלט ולא יחטיא לקלוע אל המטרה.
. (שם)
אין צדיק וגו'. מכאן דאפילו צדיקים צריכים כפרה פחמפרש הלשון כי אדם אין צדיק וגו' כפשטי', דאין צדיק שלא יהיה בו שמץ חטא, ולא כדרשת ר' יודן בדרשה הקודמת.
. (סנהדרין מ"ו ב׳)