ואת האבנט וגו׳. ידוע מחלוקת בגמ׳ אי קאי רק בשל אהרן או גם בכהנים הדיוטים. והכי קיי״ל דכולהו בכלאים. וכמו שביארנו לעיל כ״ח מ״ב דהכי סתים המשנה בסוכה פ״ה מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן וכו׳. והכי באמת פשטא דקרא שהרי לא פי׳ מאומה באבנטי בני אהרן אלא קאי על כל האבנטים. וכן בצווי סתים בבני אהרן באבנט כמו בכתנת ומגבעות וסמך על של כה״ג וה״ה באבנטים. אבל א״כ היה ראוי לכתוב ואת האבנטים כמו ואת הכתנות ופארי המגבעות. ונראה דמשום דהכתונת ומכנסים של אהרן לא הגיעו להבנים שהרי לא היה מדתם שוה ובעינן מדו כמדתו מש״ה היה ההכרח לעשות לכל אחד בפ״ע. וכן המצנפת ומגבעות אפילו להרמב״ן שהיה מעשה שניהם שוה מ״מ היה איזה שנוי באופן עשייתם כדי שבזה יצנוף בנקל. ובאלו יהיו כמו מגבעות אבל אבנט אחד הי׳ כשר לכולם. לכן אע״ג שבודאי עשה חמשה אבנטים. מ״מ גלה לנו מקרא זה דאבנט של אהרן כשר לבניו. וע״ז כתיב כאשר צוה וגו׳ וע׳ מש״כ ס׳ ויקרא ו׳ ג׳:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 39 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e