ועשית למסך. משמעו בשביל מסך היינו לשמו. וכמש״כ לעיל דהנעשה שלא לשמה פסול למקדש. וא״כ ק׳ אמאי לא כתיב כמו כן לעיל גבי עמודי פרכת אלא סתם על ארבעה עמודי. והרי ודאי ההכרח לעשות לשם פרכת. אלא לא הוצרך הכתוב לפרש משום דהכל נכלל בהא דכתיב ועשו לי מקדש וכמש״כ לעיל בשם מכילתא ותוספתא וא״כ למאי דייק הכתוב כאן למסך. אלא בא ללמדנו דיש במעשי עמודי המסך מלאכה שלא היה בעמודי הפרכת ומש״ה לא היה אפשר לעשות תשע עמודים לשם פרכת שהוא קדוש יותר. ומאלה יוקח חמשה עמודים למסך. כדין הנעשה לקדושה חמורה קדוש לקדושה קלה. אלא ע״כ יהיו נעשים מתחלה לשם מסך משום שנוי והוספה שיש בעמודי המסך וכאשר יבואר עוד בפ׳ ויקהל. שהיה בצפוי עמודי המסך יתרון מצפוי של עמודי הפרכת. והיינו משום שלמד זה בצלאל מדיוק המקרא זה:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 26 · פסוק 37
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויצקת להם. כאן מדויק שפיר שלא סגי במה שיטול חמשה אדני נחשת מהמון אדנים שנעשו לחצר. אלא יצוק חמשה אדנים ביחוד לשם מסך דהמסך קדוש יותר. שהרי מש״ה יש בו תכלת יותר משש וכמש״כ לעיל א׳:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e