מהר ימהרנה. יקחנה מיבעי. אלא בא ללמד שאין חובה על מפתה לישאנה. אך במהירות היא לו מאחרת שצריך שידוכין. וראוי שיהא זה הפתוי כשדוכין. ומכ״מ אין חובה בדבר אלא צריך לשלם קנס דלא עדיף מאם ימאן אביה. ומעין זה כ׳ הרמב״ן ז״ל:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 22 · פסוק 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כמהר הבתולות. משום שהפסיד לאב מוהר הבתולות. ומזה למדנו דאין לבעולה כתובה כלל מה״ת. דאי אית לה מחצה הרי לא הפסיד אלא חצי מוהר הבתולות ואמאי ישלם כולה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e