והכינו את אשר יביאו והיה משנה וגו׳. אם היה הכונה העיקרית שכאשר ימודו את אשר יביאו ימצאו משנה. כ״ז מיותר ומה מקרא חסר אם היה נכתב והיה ביום הששי והיה משנה וגו׳. אלא ע״כ הפי׳ והכינו בתורת מצוה שיכינו. וע״כ על ש״ק קאי. וכפי׳ חז״ל. ועדיין אינו מסודר והכי מיבעי והיה ביום הששי והיה משנה וגו׳ והכינו את אשר יביאו. שהרי המשנה הוא קודם הכנה על שבת. אלא יש לפרש לפי הדרש שיהי׳ משנה בשבת עצמו. וה״מ אחר שיכינו על שבת אז יהי׳ משנה על אשר ילקטו וגו׳. פי׳ לא כדרך כל יום שעיקר אכילה היה בסעודת היום ומעט מן העומר אוכלים בערב שאחריו. אבל ביום הששי יהיה משנה בסעודת הלילה על הנהוג אצלם בלקיטתם יום יום היינו שיהיה עיקר אכילת של יום הששי בלילה שלאחריו. ולפי זה הפי׳ לא אמר הקדוש ב״ה בפירוש שילקטו ביום הששי שני עומרים. ומש״ה כאשר לקטו לחם משנה שני עומרים הגידו חדשות למשה. כמו שיבואר לפנינו:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 16 · פסוק 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e