ויקח משה וגו׳. אחר שהודיעו ה׳ שאין לו לירא מרשעי ישראל המבקשים נפשו. שוב נתחזק באמונה ולא ירא אפילו לקחת אשתו ובניו למצרים. אע״ג שהיה לו לירא עבורם מפני פרעה שהרי לא הובטח אלא על עצמו כי אהיה עמך. וכמש״כ בס׳ בראשית ל״ב י׳ דבזה הלשון אין משמעו שמירת הנשים ג״כ. אבל מ״מ כבר בטח לבו שלא יאונה רע גם לאשתו ובניו:
קריאה במקור
העמק דבר על שמות · פרק 4 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
וישב ארצה מצרים. והא דכתיב בפ׳ יתרו אחר שלוחיה. איתא במדרש שבשביל שראתה צערן של ישראל בעת גזרת תבן לא יכלה לסבול ושבה אל אביה. ובמכילתא ר״פ יתרו תניא כי בעת שפגע משה עם אהרן א״ל אהרן על הראשונים אנו מצטערין כו׳ אז שבה לבית אביה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sefer Torat Elohim, Vilna 1879
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH002095301
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5c05b18bceb90c0499b2568d2a0ad5922684134263c8fc5648ace59f074f7c1e